סיפור לשבת/ מאת שוקה דינור

​

קוראים יקרים, שלום רב,

במקום סיפורים על ביטוח, אני מצרף לעיונכם סיפור קצר עם המון חוכמת חיים ומוסר השכל !

אולי כדאי שכולנו נלמד ממנו !!!

הסיפור שהגיע אלינו בווטסאפ, מפי שוקה דינור, שנתן לנו הסכמתו להפיץ, ועל כך תודתנו.

סיפור לשבת /מאת שוקה דינור

מלך עשיר ואהוב על נתיניו ערך סיור בְּממלכה שכנה.

בסיום הסיור הוא קיבל במתנה שני תֻּכִּים צבעוניים ויפהפיים, מיערות הממלכה הזו.

"התוכים האלה צריכים סביבה טבעית בכדי לגדול ולהתפתח, אל תשכן אותם בִּכלובים."

כך הסבירו למלך.

כשחזר לממלכתו הקים המלך עבור צמד התוכים הללו גן גְדול-ממדים עם צמחייה מטופחת,

אגמים כחולים ומפלי מים.

התוכים גדלו בגן. האחד פרח מהר ברחבי הגן, סוקר כל פינה ולא שבע מגודלו ויופיו של הגן,

והתוכי השני… עצל… נותר על הענף שעליו עמד מיומו הראשון בגן, מסרב לעזוב אותו.

כל מאלפי התוכים המומחים בממלכה, שהגיעו בהזמנת המלך,

לא ידעו כיצד לשכנע את התוכי לעוף ולעזוב את הענף.

כשכבר כמעט והתייאש המלך, ואפילו חשב להחזיר את התוכי לנותן המתנה,

הגיע לארמון איכר קשה-יום, כמו באגדות. "תנו לי שעה קלה עם התוכי ואני אשכנעו להתרומם ולעוף." יועצי המלך כמעט וגירשוהו מהארמון, כי הכיצד יצליח היכן שכל המומחים כשלו,

אבל המלך ששמע עליו, הסכים לתת לו הזדמנות.

"רק עשה לי טובה," אמר האיכר למלך, "עזוב את הגן לשעה קלה, תן לי לטפל בנושא לבדי."

לאחר כשעה שב המלך לגן וראה להפתעתו ולשמחתו את שני התוכים מתעופפים להנאתם בגן.

"איך הצלחת במקום שכל המומחים כשלו? איך גרמת לתוכי העצל לעזוב את הענף ולעוף?"

שאל המלך את האיכר.

"מאוד פשוט, הוד מעלתו" ענה לו האיכר… "כל שעשיתי… זה לנסר את הענף שעליו הוא ישב."

לפעמים גם אנחנו כמו התוכי העצל, נצמדים לאזור הנוחות שלנו ומפסידים בגללו את יופי הגן...

לפעמים החיים מנסרים לנו את הענף ומכריחים אותנו לצאת מאזור הנוחות, אבל לא תמיד,

לפעמים אנחנו צריכים יוזמה ואומץ לוותר בעצמנו על אזור הנוחות, ולהתחיל לעוף...

בברכת שבת שלום,

גיורא קרן וצוות המשרד

​